נעים מאוד, אני רעות – אמנית תנועה, ליצנית רפואית, מרצה, יוצרת, ובעיקר בן אדם שמאמין בכוח של צחוק בתוך המקומות הכי כואבים.

כבר שנים שאני מסתובבת עם אף אדום ולב פתוח – במחלקות אשפוז, במקלטים, בבתי חולים, וגם במקומות שקופים שקוראים להם לפעמים “החיים עצמם”. מאז ה-7 באוקטובר, מצאתי את עצמי שוב ושוב מול פצועים – בגוף ובלב – מנסה להביא לא רק חיוך, אלא גם חמצן רגשי. הרבה פעמים דווקא רגע קטן של הומור הצליח לפתוח לב, לרכך כאב, ולהכניס קצת תקווה.

בדרך עברתי גם מסע פרטי אישי מאתגר. למדתי שדווקא בתוך הטראומה, הבדידות או האובדן – יש רגעים שהומור יכול לשקם. הוא לא מוחק את הכאב, אבל הוא יכול להחזיק אותו אחרת. לפעמים הוא אפילו מציל.

אני מרצה על חוסן, הומור, תקשורת אמפתית, וליצנות רפואית ככלי גישור בין עולמות ואנשים. אני מלמדת איך אפשר ליצור חיבור עמוק, אפילו בלי מילים – בעזרת מבט, נוכחות, ונכונות להיות רגע פגיעים.
כי בסוף, גם מאחורי התחפושת – יש אישיות ואמת.